תחנת הדרכה: גן קְרָשִׁינְסְקִי
לו'ז: 7 דק'
רקע
אפריל 1943 התארגנות בוָרְשָׁה.
לאחר שמָרִישָׁה הביאה את אביה לסְבוֹשׁוֹבִיצֶה ומצאה חדר ליָנֶצְ'קוֹ בוְולוֹכִי, הגיעה העת לטפל באימה ובעצמה כלומר, למצוא מקום דיור ועבודה. היא מוצאת בעיתון מודעה על דירה (ברחוב Kozietulskiego בשכונת ז'וֹלִיבּוֹז' Żoliborz) די רחוק מן המרכז.
לאחר בדיקת התעודות, קוראת לה בעלת הדירה לבוא ולראות משהו. הן יוצאות אל מרפסת הדירה, משם רואים את גטו וָרְשָׁה הבוער.
זו הפגישה הראשונה של אִירְקָה – מָרִישָׁה עם מה שקורה באזור היהודי. המרחק מן הבית לגטו כקילומטר, קילומטר וחצי. חלקות אדמה חקלאיות בנות רבע דונם (שנקנו עוד לפני המלחמה כדי שתושבי הבירה יעבדו את האדמה ויתקרבו לטבע ועכשיו במלחמה, זה עוזר להם) מפרידות בינו לבין הגטו. וָרְשָׁה מישורית ורואים היטב את הגטו העולה באש. בעלת הבית מתחילה לבכות ומסתכלת על מָרִישָׁה לראות את תגובתה. פניה של מָרִישָׁה כמו אבן וכל מה שהיא מצליחה להוציא מפיה הוא: "נו טוב, נחזיק להם אצבעות שיצליחו". צריך עוד לעבור רישום במשטרה ועוד אי אלו תלאות ולבסוף היא עוברת את "המבחן" אצל הפולנייה ומקבלת את המפתח לחדר.
מדריך
לאחר שמָרִישָׁה פתרה את בעיות הדיור, היא מתפנית לטפל בעצמה ולחפש עבודה. במודעה קטנה בעיתון הפולני
לו'ז: 7 דק'
רקע
אפריל 1943 התארגנות בוָרְשָׁה.
לאחר שמָרִישָׁה הביאה את אביה לסְבוֹשׁוֹבִיצֶה ומצאה חדר ליָנֶצְ'קוֹ בוְולוֹכִי, הגיעה העת לטפל באימה ובעצמה כלומר, למצוא מקום דיור ועבודה. היא מוצאת בעיתון מודעה על דירה (ברחוב Kozietulskiego בשכונת ז'וֹלִיבּוֹז' Żoliborz) די רחוק מן המרכז.
לאחר בדיקת התעודות, קוראת לה בעלת הדירה לבוא ולראות משהו. הן יוצאות אל מרפסת הדירה, משם רואים את גטו וָרְשָׁה הבוער.
זו הפגישה הראשונה של אִירְקָה – מָרִישָׁה עם מה שקורה באזור היהודי. המרחק מן הבית לגטו כקילומטר, קילומטר וחצי. חלקות אדמה חקלאיות בנות רבע דונם (שנקנו עוד לפני המלחמה כדי שתושבי הבירה יעבדו את האדמה ויתקרבו לטבע ועכשיו במלחמה, זה עוזר להם) מפרידות בינו לבין הגטו. וָרְשָׁה מישורית ורואים היטב את הגטו העולה באש. בעלת הבית מתחילה לבכות ומסתכלת על מָרִישָׁה לראות את תגובתה. פניה של מָרִישָׁה כמו אבן וכל מה שהיא מצליחה להוציא מפיה הוא: "נו טוב, נחזיק להם אצבעות שיצליחו". צריך עוד לעבור רישום במשטרה ועוד אי אלו תלאות ולבסוף היא עוברת את "המבחן" אצל הפולנייה ומקבלת את המפתח לחדר.
מדריך
לאחר שמָרִישָׁה פתרה את בעיות הדיור, היא מתפנית לטפל בעצמה ולחפש עבודה. במודעה קטנה בעיתון הפולני
(Kurier Warszawski )קוּרְיֵיר וָורְשָׁבְסְקִי, כתוב שהעיתון מחפש באופן דחוף רואה חשבון. מָרִישָׁה חסרת מקצוע, אבל מזל וחוצפה יש לה. היא מתרחצת, חופפת את הראש, לובשת אחת משתי החולצות שלה ונוסעת למערכת העיתון. על תעודותיה יש כבר חותמת של המשטרה. "אימא יוֹאָנְנָה ומָרִישָׁה בְּזְדִיל", תושבות חוקיות בוָרְשָׁה.
מערכת העיתון שוכנת בפְּלָץ אוּנִי לוּבֶּלְסְקִי( Pl Uni Lbelskiej, בסוף רחוב מָרְשֶׁלְקוֹבְסְקָה) בבניין בן 4 קומות, שם ישנן מערכות של שני עיתונים נוספים, בשפה גרמנית.
במערכת העיתון קוּרְיֵיר וָורְשָׁבְסְקִי, מראיינים אותה גרמני שמדבר רק גרמנית וסגנו הפוֹלְקְסְדוֹיְיטְשׁ שדיבר גם פולנית. הם שואלים מי היא? מה ניסיונה והשכלתה ומָרִישָׁה משיבה שאין לה השכלה של רואת חשבון, ומעולם לא עבדה במקצוע, אבל היא זקוקה לעבודה.
תלמידה
"תנסו אותי, אני בטוחה שלא תצטערו".
תלמיד (העורך)
"העובדת שממלאה את התפקיד, חייבת לעזוב בעוד יומיים. היא יכולה להסביר לך את העבודה.
בואי מחר בבוקר ותעבדי אתה".
תלמידה 1(אומרת לעובדת המוחלפת)
"אני לא יודעת כלום, תצטרכי ללמד אותי הכל מאלף ועד תו. כדי שאתחיל לעבוד מחר, תתחילי ללמד אותי עכשיו, חבל על כל רגע".
תלמידה 2 (העובדת המוחלפת)
"לא תוכלי לזכור עכשיו את הכל, אבל אין כאן שום חוכמות. את יכולה להשתלט על החומר בכמה ימים!
אל תראי להם שאת כבר יודעת. זה לא טוב שהם ידעו כי אז יוסיפו לך עוד תפקידים. אל תהיי גאון, תהיי ראש קטן!"
מדריך
המילים של העובדת עשו את הכל ותוך יום מָרִישָׁה השתלטה על העבודה.
את הדרך מהדירה בשכונת ז'וֹלִיבּוֹז' (Żoliborz) לעבודה במערכת העיתון ברחוב מָרְשֶׁלְקוֹבְסְקָה, מָרִישָׁה נוסעת בחשמלית. החשמלית נוסעת משכונת ז'וֹלִיבּוֹז' עד כיכר קְרָשִׁינְסְקְיֶיגוֹ (Krasińskiego) וכ 200 מ' לפני הכיכר ע וצרת, והכרטיסן צועק "לרדת, לרדת ולהמשיך ברגל עד לתחנה השלישית".
עם פרוץ מרד גטו וָרְשָׁה, הגרמנים חתכו את מסילות החשמלית באזור הצמוד לחומה והעמידו שם תותחים שהופנו אל תוך הגטו.
במקום חיתוך המסילה, ירדו הנוסעים מהחשמלית, הלכו ברגל או נסעו ברִיקְשָׁה כקילומטר, עד נקודה שבה יכלו לעלות על החשמלית ולהמשיך בנסיעה.
מסלול החשמלית עבר על גשר ולא פעם ארבה המשטרה הגרמנית מתחתיו, צדה פולנים צעירים, העמיסה אותם על משאיות ושלחה אותם לעבודה בגרמניה.
מָרִישָׁה צועדת לאורך הקילומטר הזה ונתקלת בחוויה מזעזעת: ליד חומת הגטו, עומדים אנשים ומסתכלים על היהודים המתאבדים הקופצים מחלונות הבתים הבוערים. האנשים בצד הארי צוחקים, מוחאים כפיים וצועקים בשמחה:
"שְׁוִוֶייצֶה, שְׁוִוֶייצֶה" ("נר בוער, נר בוער").
מָרִישָׁה מזועזעת, לא עוצרת ולא מסתכלת מחשש שתגובתה תסגיר אותה.
בדרכה חזרה מן העבודה לביתה אחרי השעה 17:00, חוזרים המראות והתמונות על עצמן. הקהל עומד ואפילו מצטער על כך שכבר כמה שעות, לא ראו אנשים בוערים הקופצים מהקומות העליונות.
בתוך גן קְרָשִׁינְסְקִי מסתובבת הקָרוּסֶלָה וברקע מתנגנים וָלְסִים וִינָאים של שְׁטְרָאוּס ושירים ידועים. החיילים הגרמנים קופצים בעליזות על הקָרוּסֶלָה, ומסתובבים בלי לשלם כמובן. הם משתעשעים בעיקר, כשהקָרוּסֶלָה עולה כלפי מעלה, והם רואים יותר טוב את הנעשה בתוך הגטו הבוער. הפולנים משתעשעים גם הם בקָרוּסֶלָה, אבל הם צריכים לשלם. יש אנשים שמביאים כסאות, יושבים וצופים ויש מי שמביא סולם, כדי להשעין אותו על החומה ולראות יותר טוב
.
מָרִישָׁה פוחדת , שתתמוטט לאחר כל הימים הארוכים שעברו עליה במאמץ על אנושי פיזי ונפשי. אלה מראות זוועתיים.
במערכת העיתון מתהלכת בדיחה: "אם לאישה יהודייה יש תאומים בבטן, אז הורגים כבר שלישיה".
מָרִישָׁה מפחדת רק מפולנים. גרמנים לא עוצרים אותה ברחוב.
השיחות בחשמלית
השיחות בחשמלית נסבות ברובן על יהודים, תוך שמחה וסיפורים על מה שקורה. התושבים הפולנים הולכים סביב החומות כדי לדווח על מה שעיניהם רואות. מה שמציק להם הוא שנשרף שם רכוש, והם לא יכולים לשים עליו יד. היהודים בטח מלאים בזהב ויהלומים, והגרמנים ייקחו את כל הרכוש ולא ישאירו כלום. הם מקווים שמחירי המזון בשוק השחור ירדו, כי לאחר שלא יהיו יותר יהודים, הם כבר לא יצטרכו לאכול...
דיוני דילמות:
1. מה דעתכם על הבילוי והשמחה בצד הארי של החומה בצד הטרגדיה המתרחשת מעברה השני של החומה בגטו היהודי.
2. מה דעתכם על הנערה היהודיה המחזיקה עצמה בכוח עילאי כדי לא להתמוטט, כשהיא רואה את התמונות האלו?
מערכת העיתון שוכנת בפְּלָץ אוּנִי לוּבֶּלְסְקִי( Pl Uni Lbelskiej, בסוף רחוב מָרְשֶׁלְקוֹבְסְקָה) בבניין בן 4 קומות, שם ישנן מערכות של שני עיתונים נוספים, בשפה גרמנית.
במערכת העיתון קוּרְיֵיר וָורְשָׁבְסְקִי, מראיינים אותה גרמני שמדבר רק גרמנית וסגנו הפוֹלְקְסְדוֹיְיטְשׁ שדיבר גם פולנית. הם שואלים מי היא? מה ניסיונה והשכלתה ומָרִישָׁה משיבה שאין לה השכלה של רואת חשבון, ומעולם לא עבדה במקצוע, אבל היא זקוקה לעבודה.
תלמידה
"תנסו אותי, אני בטוחה שלא תצטערו".
תלמיד (העורך)
"העובדת שממלאה את התפקיד, חייבת לעזוב בעוד יומיים. היא יכולה להסביר לך את העבודה.
בואי מחר בבוקר ותעבדי אתה".
תלמידה 1(אומרת לעובדת המוחלפת)
"אני לא יודעת כלום, תצטרכי ללמד אותי הכל מאלף ועד תו. כדי שאתחיל לעבוד מחר, תתחילי ללמד אותי עכשיו, חבל על כל רגע".
תלמידה 2 (העובדת המוחלפת)
"לא תוכלי לזכור עכשיו את הכל, אבל אין כאן שום חוכמות. את יכולה להשתלט על החומר בכמה ימים!
אל תראי להם שאת כבר יודעת. זה לא טוב שהם ידעו כי אז יוסיפו לך עוד תפקידים. אל תהיי גאון, תהיי ראש קטן!"
מדריך
המילים של העובדת עשו את הכל ותוך יום מָרִישָׁה השתלטה על העבודה.
את הדרך מהדירה בשכונת ז'וֹלִיבּוֹז' (Żoliborz) לעבודה במערכת העיתון ברחוב מָרְשֶׁלְקוֹבְסְקָה, מָרִישָׁה נוסעת בחשמלית. החשמלית נוסעת משכונת ז'וֹלִיבּוֹז' עד כיכר קְרָשִׁינְסְקְיֶיגוֹ (Krasińskiego) וכ 200 מ' לפני הכיכר ע וצרת, והכרטיסן צועק "לרדת, לרדת ולהמשיך ברגל עד לתחנה השלישית".
עם פרוץ מרד גטו וָרְשָׁה, הגרמנים חתכו את מסילות החשמלית באזור הצמוד לחומה והעמידו שם תותחים שהופנו אל תוך הגטו.
במקום חיתוך המסילה, ירדו הנוסעים מהחשמלית, הלכו ברגל או נסעו ברִיקְשָׁה כקילומטר, עד נקודה שבה יכלו לעלות על החשמלית ולהמשיך בנסיעה.
מסלול החשמלית עבר על גשר ולא פעם ארבה המשטרה הגרמנית מתחתיו, צדה פולנים צעירים, העמיסה אותם על משאיות ושלחה אותם לעבודה בגרמניה.
מָרִישָׁה צועדת לאורך הקילומטר הזה ונתקלת בחוויה מזעזעת: ליד חומת הגטו, עומדים אנשים ומסתכלים על היהודים המתאבדים הקופצים מחלונות הבתים הבוערים. האנשים בצד הארי צוחקים, מוחאים כפיים וצועקים בשמחה:
"שְׁוִוֶייצֶה, שְׁוִוֶייצֶה" ("נר בוער, נר בוער").
מָרִישָׁה מזועזעת, לא עוצרת ולא מסתכלת מחשש שתגובתה תסגיר אותה.
בדרכה חזרה מן העבודה לביתה אחרי השעה 17:00, חוזרים המראות והתמונות על עצמן. הקהל עומד ואפילו מצטער על כך שכבר כמה שעות, לא ראו אנשים בוערים הקופצים מהקומות העליונות.
בתוך גן קְרָשִׁינְסְקִי מסתובבת הקָרוּסֶלָה וברקע מתנגנים וָלְסִים וִינָאים של שְׁטְרָאוּס ושירים ידועים. החיילים הגרמנים קופצים בעליזות על הקָרוּסֶלָה, ומסתובבים בלי לשלם כמובן. הם משתעשעים בעיקר, כשהקָרוּסֶלָה עולה כלפי מעלה, והם רואים יותר טוב את הנעשה בתוך הגטו הבוער. הפולנים משתעשעים גם הם בקָרוּסֶלָה, אבל הם צריכים לשלם. יש אנשים שמביאים כסאות, יושבים וצופים ויש מי שמביא סולם, כדי להשעין אותו על החומה ולראות יותר טוב
.מָרִישָׁה פוחדת , שתתמוטט לאחר כל הימים הארוכים שעברו עליה במאמץ על אנושי פיזי ונפשי. אלה מראות זוועתיים.
במערכת העיתון מתהלכת בדיחה: "אם לאישה יהודייה יש תאומים בבטן, אז הורגים כבר שלישיה".
מָרִישָׁה מפחדת רק מפולנים. גרמנים לא עוצרים אותה ברחוב.
השיחות בחשמלית
השיחות בחשמלית נסבות ברובן על יהודים, תוך שמחה וסיפורים על מה שקורה. התושבים הפולנים הולכים סביב החומות כדי לדווח על מה שעיניהם רואות. מה שמציק להם הוא שנשרף שם רכוש, והם לא יכולים לשים עליו יד. היהודים בטח מלאים בזהב ויהלומים, והגרמנים ייקחו את כל הרכוש ולא ישאירו כלום. הם מקווים שמחירי המזון בשוק השחור ירדו, כי לאחר שלא יהיו יותר יהודים, הם כבר לא יצטרכו לאכול...
דיוני דילמות:
1. מה דעתכם על הבילוי והשמחה בצד הארי של החומה בצד הטרגדיה המתרחשת מעברה השני של החומה בגטו היהודי.
2. מה דעתכם על הנערה היהודיה המחזיקה עצמה בכוח עילאי כדי לא להתמוטט, כשהיא רואה את התמונות האלו?
